Our Recent Posts

Tags

סאדו מזוכיזם - סטיית מין או העדפה מינית נורמלית?

לרוב הציבור קשה לקבל  שישנם אנשים אשר ריגושם, סיפוקם והנאתם המינית תלויים באופן ישיר ביכולתם לגרום ולחוות כאב. העדפה והתנהגות זאת נקראת סאדומזוכיזם. מאמר זה יסביר את מקור השם,  מה היא התנהגות זו, מה מאפיין אותה, האם היא  סטייה מינית ובאיזה תנאים התנהגות זו הופכת לפשע.

סאדיזם  מהו ?


המונח סאדיזם מוגדר כדחף, פנטזיה או התנהגות  של גרימת כאב, סבל או השפלה לאדם או בעל חיים אחר כדי להשיג ריגוש והנאה מינית. הכוונה היא להתנהגות אמיתית ולא סימולציה. הסבל ו/או הכאב הפסיכולוגי והגופני גורם לריגוש מיני של המבצע (DSM-IV,1994) מבחינה רפואית פסיכיאטרית מוגדר הסדיזם כחולי נפשי, פאראפיליה (התנהגות מינית שאינה בנורמה).


המושג סדיזם קרוי על-שמו של המרקיז דה-סאד (Marquis de Sade), שהיה אציל צרפתי (1740 - 1814) שהתפרסם עקב העונג המיני שהפיק מאלימות ומגרימת כאב לזולת, מהלקאות, בעיקר באזור איברי המין, וממראה של דם.  כתביו של סאד כוללים תאור של התנהגויות מיניות סוטות שבהן הקורבנות מתים בעינויים תוך שילוב הסברים פילוסופיים המצדיקים התנהגות כזאת, ע"י התפיסה שההנאה תלויה בסבל של האחר.  בספר איוב יש שימוש ברעיון של " צדיק ורע לו רשע וטוב  לו"- סאד לא רואה בכך שום סתירה, ככה זה נכון לדעת סאד, ואין פסול כל שהוא בכך שיצר האדם רע מנעוריו. סאד היה בעצם הראשון ששם דגש על חשיבותו המכרעת של המין בקיום האנושי על גווניו השונים, והוא עושה זאת בצורה חתרנית ישירה והבוטה ביותר.  טקסטים אלו מהווים בסיס לפילוסופיה ניהיליסטית אליטיסטית, הטוענת בין השאר: שעל האדם להרוס את כל מה שמפריע לעונג שלו, ושהעונג הוא העיקרון המקודש ובעקבותיו יש ללכת, בן הזוג  הוא מכשיר לשרות העונג.


סימון דה-בובואר (1951) מסנגרת על סאד בחיבורה," האם צריך לשרוף את סאד"  וקובעת שהוא מעמיד במרכז את האמת וטוענת שהוא חוקר את הגיהינום של התת מודע של כל אחד מאתנו ( שנים רבות לפני פרויד). המרקיז דה-סאד היה כלוא 30 שנה  בבתי סוהר ובבתי משוגעים. בשלב ראשון, בגלל שהיה קיצוני בשימוש בזכויות מעמדו( אורגיות עם זונות וגם עם נשים שחטף ברחוב ובחלק מהמקרים  אף רצח אותן בעינויים) ובשלב שני על כך שפגע ברעיונות הכנסייה על ידי שימוש בצלב לצרכים מיניים. בשנים שלאחר המהפכה הצרפתית(1789) ישב בבתי סוהר על שום היותו בן אצולה ועל היותו מסוכן לחברה. (התנהגות משלימה לסאדיזם היא מזוכיזם, על שמו של ליאופולד פון זאכר מזוך. זיגמונד פרויד שילב את שתי ההתנהגויות למונח אחד: סאדומזוכיזם.)

עד לתקופה האחרונה,(כפי שציינתי ) נחשבו פעילויות ופנטזיות סאדיסטיות  על ידי רוב הפסיכיאטרים כתופעה פתלוגית. החל משנות ה 90  חל שינוי ביחס זה. המהדורה המעודכנת של המדריך הדיאגנוסטי-סטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, הIV- TR - DSM אשר יצאה לאור בשנת 2000 קובעת "הפנטזיות,הדחפים המיניים וההתנהגות" חייבות "לגרום למצוקה או מוגבלות קלינית ניכרת בשטח החברתי, התעסוקתי, או שטחי תפקוד חשובים אחרים" על מנת שסאדיזם או מזוכיזם בעלי אופי מיני יחשבו כהפרעת אישיות. הפסיכיאטריה כיום מתייחסת לתופעות אלו לא כהפרעה בפני עצמה, אלא רק כאשר תופעות של סאדיזם או מאזוכיזם מצטרפות להפרעות אישיות קיימות אחרות, או שהתנהגות סאדיסטית פוגעת באחר ללא הסכמתו.


מכאן שמאוד חשוב לעשות את ההבחנה בין התנהגות סדומזוכיסטית המתבצעת בהסכמה ומבחירה חופשית מוחלטת בין אנשים בוגרים, שזוהי העדפתם ומשיכתם המינית.  לבין אותם מקרים של התנהגות סאדיסטית  שבו האובייקט הסובל כאב והשפלה, לא נתן את הסכמתו, והתנהגות זו נכפתה עליו נגד רצונו,( הוא קורבן/ניצול) ובמקרים אלו מדובר על התנהגות שאינה חוקית אינה מוסרית . זאת התנהגות הכוללת רוע  ופגיעה באחר ללא הסכמתו.

אורגזמה של רשע וסאדומזוכיזם חיובי


התנהגות סאדיסטית נמצאת על רצף  הכולל בתוכו את החולי הקיצוני ,מצד אחד ,(כאשר מדובר בהתנהגות תוקפנית  הנעשת ללא הסכמה) ומצד השני נמצאים אותם אנשים עם נטייה והעדפה מינית שאינה ממוצעת ואינה " מיין סטרים", אך היא התנהגות מינית המתבצעת בהסכמה. חולי  בא לידי ביטוי במקרים בהם התנהגות סאדיסטית מבוצעת ללא הסכמה של כל השותפים  , מתוך כוונה להרע לאחר,לגרום לו פחד כאב וסבל . הכאב והסבל של הקורבן הוא המעורר ומרגש מינית את המקרבן.


התגלמותה הקיצונית ביותר, של הפתלוגיה , היא בסדיסט הרוצח, אשר משיג  ריגוש והנאה מהסבל המקסימלי. ההרג של הקורבן מרגש ומעורר אותו מינית. מקרים אלו נדירים למדי ומכונים בספרות בשם רצח מתוך תאווה ( Lust Murder).


בצד השני של הרצף הסאדיסטי, יש את אותם אנשים (גברים ונשים) בעלי "מפה מינית" (John Money 1986) מורכבת ומיוחדת, אשר נהנים ממשחק מיני הכולל בתוכו השפלה,שליטה,כניעה, כאב פיסי ונפשי, שהוא חלק אינטגראלי מהחוויה המינית  ומתבצע בהסכמה חופשית מלאה בין אנשים בוגרים  ( (BDSM . התנהגות מינית זו מוגדרת ומוסכמת מראש ע"י הצדדים המעורבים ומוסכמים בה כללים ברורים של מותר ואסור. כמו כן חשוב להבין שיש בקשר זה חיבה אהבה ורגישות לצרכים של האחר. בפרקטיקה זאת, או בהעדפה מינית זו , לדעתי,  אין מקום למושגים של חולי או הפרעה,  מכיוון שהכאב, ה"סבל",ההשפלה ,שליטה וכניעה גורמים להנאה וסיפוק ונעשים בהסכמה חופשית בין אנשים בוגרים והם ההנאה של אנשים אלו, כחלק מחיי המין שלהם.


כיום מתנהל  ויכוח על הצדקת המשך קיומן של נטיות סדומזוכיסטיות( BDSM) בספר האבחונים הפסיכיאטרי הDSM, ועל עצם קיומו של פרק המוקדש לתופעות והעדפות מיניות סוטות, בשל מקובלותן או אי מקובלותן החברתית (2003) MOSER,C. & KLEINPLATZ,P. עלינו להיזהר מאבחונים פסיכיאטרים של  בריא וחולה, כאשר הביסוס  לקביעות רפואיות אלו הוא שיפוטי ומושתת  על עמדות פוריטניות מוסריות  ולעיתים על אידיאולוגיה דתית לגבי תפיסת המיניות הרצויה בחברה.


מישל פוקו טוען בספרו "תולדות המיניות I  הרצון לדעת" את הדברים האלו: "... תהיה זו טעות לראות בשגשוג ובהתפשטות שחלו בשדות השיח על המיניות תופעה כמותית גרידא, גידול מספרי טהור בלבד, כאילו שאין זה משנה מה נאמר במסגרת השיח, כאילו שהעובדה שמדברים על המין היא כשלעצמה חשובה יותר מצורות הציווי אשר נכפות על המין דרך דיבור זה. שהרי לשם מה נערכה השיחה זו של המין אם לא על מנת לגרש מן המציאות את צורות המיניות החורגות מן הכלכלה הנוקשה של הרבייה, באמצעות אמירת לאו לפעילויות הבלתי פוריות, החרמתן של ההנאות הצדדיות, וצמצומן או מניעתן של הפרקטיקות שמטרתן  לא  הייתה העמדת צאצאים ?  מבעד לדיבורים רבים כל כך, עלה מספר ההרשעות המשפטיות של הסטיות הפעוטות: יוצאי הדופן המיניים סופחו לתחום מחלות הנפש :הוגדרה נורמה של התפתחות מינית תקינה מן הילדות ועד הזקנה,  ואופיינו בתשומת-לב כל החריגות האפשריות ממנה: אורגנו מנגנוני פיקוח פדגוגיים וטיפוליים רפואיים: מטיפי מוסר, אך גם ובעיקר הרופאים, החזירו לשימוש את כל אוצר המילים הנמלץ של התועבה על מנת לטפל בקטנות שבפנטזיות. לשם מה הופעלו אמצעים כה רבים, אם לא לשם הטמעתו של ריבוי הנאות העקרות לטובתה של מיניות גניטלית ? האם לא דאגה בסיסית אחת היא המדריכה את כל אותה המולה חקרנית ופטפטנית שאנו מקיימים סביב המיניות זה מאתיים או שלוש מאות שנה : הבטחת גידול האוכלוסייה, שכפול כוח העבודה, שימור צורות היחסים החברתיים, בקיצור, כינונה של מיניות מועילה מבחינה כלכלית ושמרנית מבחינה פוליטית ?"  (פוקו 1996)


חובתנו המוסרית והחוקית לגנות  ולהוקיע את הרשע הבאים לידי ביטוי במעשי  אלימות וסאדיזם הנעשים בקורבן בכפייה ונגד רצונו,  ואותה מוסריות חברתית צרכה להיות נר לרגלנו בתפיסת עולם של "חייה ותן לחיות" לגבי כל אותן העדפות והתנהגויות מיניות שהן חלק  בלתי נפרד ממיניות רחבה ומגוונת  שאינה פוגעות באחרים, ומתבצעת בהסכמה וברצון של המשתתפים בה. שאיפתנו לחיות בחברה ליבראלית שבה יש חופש בחירה להתנהגויות מיניות רבות ומגוונות, וכל זמן שאין בהתנהגות זו פגיעה באחר נגד רצונו, או עבירה על החוק, תתקבל ההתנהגות בברכה,  גם אם קשה לנו להבין אותה.


ד"ר דניאל וטלמן

סקסולוג קליני מומחה-מטפל מיני וזוגי מוסמך



© Dr. Daniel Wattelman, Israel 2018